יום ו', יב’ בשבט תשע”ט
    אתר בית הספר  |  דף הבית  |  יצירת קשר  
צפי בסרטון "סופי לעת עתה", היזכרי במושגים בעזרת מצגות והדמיות, ותרגלי עם מאגר השאלות והתשובון. והמושגים: ריק, חלקיקים (*אטום, *מולקולה), קוטן החלקיקים. ייצוג בדגם לעומת המציאות. דחיסת גז, נוזל ומוצק.מאפייני תנועת החלקיקים (*תנועה בראונית). פעפוע (*דיפוזיה), התפשטות, לחץ גז (התנגשויות). מה משפיע על מהירות החלקיקים.קשרים בין החלקיקים- ב3 מצבי הצבירה (חופשי, סיבוב, רטט), שינוי צורה במעבר מכלי לכלי, כוחות משיכה , לכידות (*קוהזיה, *אדהזיה). שטח פנים. צמיגות.ניסוח טיעון ברמה החלקיקית: מרחק בין חלקיקים, מהירות ממוצעת (טמפרטורה), הערכות החלקיקים, התנגשויות.תופעות במבט חלקיקי: התאדות, רתיחה, מעבר חום, גרף שינוי מצב צבירה. נקודת התכה ונקודת רתיחה. התפשטות בחום.

מהו המודל החלקיקי?כדי להבין...# עשינו ניסוי מחשבתי- מה קורה אם חותכים וחותכים וחותכים משהו. ציירנו תרשים- כל דבר עשוי מחומרים, והחומרים האלו יכולים להחתך ולהחתך עדשמגיעים לחלק הקטן ביותר- החלקיק. # שפשפנו מסמרי ברזל והרחנו, הרוב הרגישו שזה דומה לריח של דם. עלינו על כך שבדם יש חלקיקי ברזל, ולכן הריח הדומה. כלומר- חלקיקי ברזל מהמזון שלנו עוברים אל תוך גופנו ומשמשים אותו. (אבל אם נבלע מסמר זה לא יצליח להתפרק... ורק יהיו לנו חורים בבטן). מי שחסר לו ברזל בגוף צריך כדורים או תזונה מיוחדת, ומצב כזה נקרא "אנמיה". # הבנו שבעצם כל הדברים בעולם בנויים מכמה סוגים של "אבני לגו" קטנטנות. # נזכרנו כמה קטנים החלקיקים... 10 בחזקת 16 חלקיקים בכל סמ"ק! # כתבנו במחברת את 3 העקרונות של המודל החלקיקי:החומר אינו רציף, אלא עשוי מחלקים קטנטנים.בין החלקיקים יש ריק.החלקיקים נעים בלי הרף. # כדי להבין מהו ריק, בדקנו מה ניתן לדחוס: צמר, ספוג, בצק, קפיץ. לעומת זה- מה אי אפשר לדחוס. וראינו שזה תלוי במבנה של החומר- אם יש בו רווחים. אחרי שדחסנו גם אוויר במזרק, >> הגענו למסקנה שגם באוויר יש רווחים, עובדה שאפשר לדחוס אותו! כלומר, באוויר מסביבנו יש חלקיקים קטנים של חומר, והרבה ריק, שהוא הרווחים בין חלקיקי החומר. # ראינו למה אנחנו לא יכולים לראות או למשש את החלקיקים. כתבנו "שלום" בנקודות, וראינו שהעין משלימה את הרווחים. (נזכרנו שזה ככה גם בפרסומות גדולות בתחנות אוטובוס, שמודפסות בצורת נקודות צפופות). אחר כך בדקנו את יכולת ההפרדה של חוש המישוש אחת על השניה, וראינו שקשה לנחש אם החברה נוגעת לי בגב באצבע אחת או בשתיים. אז גם האצבע לא מצליחה להפריד את ההרגשה של החלקיקים, וחושבת שהם רצף חלק.# עשינו עבודה בקבוצות וציירנו איך אמור להיראות האוויר בכל מיני מצבים אם היו לנו "משקפי קסם". כל קבוצה כתבה גם הסבר במילים לפי התבנית "גדל / קטן / לא השתנה". כל מי שהגישה- קיבלה 100%! העבודות ייתלו בע"ה על לוח מדעים. # ערכנו ניסוי "קרום סבון", כל בת סגרה מבחנה בקרום סבון, וטבלה אותה בכוס מים חמים, ולאחר מכן במים קרים. במקביל מילאנו דו"חות ניסוי: התנסינו בכתיבת השערה, שלבי הניסוי, תצפית ומסקנות. כמה בנות גם מצאו שאלות מעניינות לחקור בהמשך- מה אם היינו משתמשים בחומר אחר לאטימת המבחנה, אם המבחנה היתה ענקית, אם המים היו רותחים מאוד... בנות רבות הציעו השערות מעניינות! # למדנו מהניסוי, שכאשר מחממים אוויר- נפחו גדל. זה קורה מפני שהחלקיקים בו נעים יותר מהר, ואז יש יותר התנגשויות ויותר לחץ, ולכן הקרום נמתח והסבון "מתנפח". ולהיפך: כאשר מקררים, הנפח מצטמצם, כי החלקיקים נעים לאט יותר, מתנגשים פחות, והלחץ קטן. # ריססנו בושם בפינת הכיתה, ותהינו איך ייתכן שהריח הגיע לאפנו. צפינו בתיון בתוך מים רותחים (ז1- גם שתו תה מתוק! היה גשום מאוד) וראינו איך הצבע החום מתפשט במים, גם בלי שעירבבנו. הסקנו משתי התופעות שהחלקיקים נמצאים בתנועה תמידית, מהירה, ישרה, עצמית, אקראית. לתהליך התפשטות החלקיקים קראנו בשם "פעפוע" (דיפוזיה). # מתנדבות ציירו על הלוח את תנועת החלקיק הישרה, התנגשו והתערבבו. כך הבנו מדוע למרות שמהירות של חלקיק יכולה להיות 500 מ' בשניה, הוא כנראה לא יגיע ללונדון תוך שעתיים. # כדי לראות מה כוחו של לחץ הגז, הכנסנו מעט אצטון לבקבוק פלסטיק, וכיווצ'צ'נו אותו, וסגרנו. הכנסנו למים רותחים, וראינו שהבקבוק מתיישר ומתמלא- הבנות עלו יפה על ההסבר: נוזל האצטון התאדה והפך לגז. חלקיקי הגז תופסים יותר נפח, ולכן יש יותר לחץ בתוך הבקבוק, שדוחף את הדפנות. כאשר הוצאנו את הבקבוק מהמים- הוא התכווצ'ץ בחזרה, כי אדי האצטון התקררו והפכו לנוזל. # למדנו על ההבדלים בסידור החלקיקים במצבי הצבירה השונים.. למדנו שבגז החלקיקים חופשיים, ולכן נעים בלי קשרים, אין ביניהם כוחות משיכה. לעומת זאת, בנוזל קיימים כוחות משיכה חלשים, ולכן החלקיקים יכולים להחליק אחד על גבי השני, לנוע בסיבוביות כמו "שרשראות", ולהחליף מקום. ובמוצק- החלקיקים מאוד קשורים זה לזה, כוחות המשיכה ביניהם חזקים מאוד, ולכן הם יכולים לקיים רק תנועת רטט, בלי להחליף מקומות.# הדגמנו זאת בעזרת 4 בנות, שעמדו כמו "מוצק", כמו "נוזל" וכמו "גז", ועברו מצד הכיתה לצד השני. # ראינו שבגלל הקשרים הללו יש הבדל בין מצבי הצבירה כאשר מעבירים את החומר מכלי לכלי. המוצק שומר על צורתו, הנוזל משתנה לפי צורת הכלי, אבל שומר על נפח קבוע, והגז- מתפשט לכל עבר ותופס את כל הנפח. # למדנו על גרף שינוי מצב צבירה- ציירנו את השינוי בטמפרטורה של החומר (מים) ככל שמחממים אותו. שמנו לב לשלבים מוזרים באמצע: פתאום הקו נהיה ישר, ומראה לנו שהטמפרטורה נעצרה לכמה זמן. בסוף הבנו שבשלבים האלו החום שהוספנו מתרכז בשבירת הקשרים בין החלקיקים, ולכן זה בדיוק בשלב שבין מוצק לנוזל, ובין נוזל לגז. בעצם החום שגורם לחלקיק לנוע מהר יותר ויותר מתישהו גורם לו להתרחק כל כך מהחלקיקים לידו- עד שהקשר (כוח המשיכה ההדדי) ביניהם נחלש. #- למדנו גם על התאדות.ניצלנו את ההזדמנות לדבר על גורם מושפע (הדבר אותו אני רוצה לשנות בניסוי) וגורם משפיע (הדברים שיכולים לעשות את השינוי הזה). הבנו שחלקיקים שקרובים לפני השטח של הנוזל יכולים להתרחק במקרה מהחלקיקים הסמוכים אליהם, ולהתנתק מהקשרים. וכך הם בעצם הופכים לגז. זה מה שקורה במים בגופיה רטובה שתלינו לייבוש, או חלב שנשפך והתייבש, בספונג'ה... שמנו לב שככל שהנוזל נמצא בכלי עם פתח רחב יותר- ההתאדות תקרה יותר מהר. גם חום מסייע לתהליך ההתאדות, וגם רוח או תנועה. # הבנו איך מדחום ותרמוסטט פועלים.מדחום- מכיל בתוכו נוזל (כספית, או אלכוהול צבוע), שמתפשט כאשר מחממים אותו. אם מכניסים לפה של ילד חולה, הנוזל מתחמם. החלקיקים נעים מעט יותר מהר, מתנגשים יותר, ולכן תופסים יותר מקום. הם מתפשטים לכיוון היחיד שפנוי להם- צינורית הזכוכית הדקה. לפי השנתות והמספרים ניתן לדעת כמה התפשט הנוזל- כלומר כמה חום עבר אליו מהפה של הילד. # תרמוסטט- רכיב בתנור אפיה (למשל) שנראה כמו פס מתכת מגולגל לשבלול, שבזמן חימום מתפשט, כי חלקיקי המתכת נעים מעט יותר מהר, ותופסים יותר מקום. כל חלקיק דוחף קצת הלאה את החלקיקים לידו... בכך פס המתכת מתארך, ומפעיל כפתור שמכבה את מנוע החימום בתנור. ככל שהתנור מתקרר, החלקיקים נעים לאט יותר ותופסים פחות מקום. פס המתכת מתקצר, עד שמגיע בחזרה לכפתור שמפעיל את החימום מחדש. התרמוסטט עוזר לנו כי כך התנור לא יכול לעבור את הטמפרטורה הרצויה לנו, והעוגה לא תישרף!

 
 
חדשות
רצפי למידה
רצף למידה במדעים - ו  
רצף למידה במדעים - ה  
רצף למידה במדעים - ז  
הדמיות והעשרות